מצלמות פנוראמיות נכנסו לחיינו לפני מספר שנים במטרה לספק מענה צילום בזוויות רחבות המאפשר לכסות שטח צילום גדול. אפשר לחלק את פתרון המצלמה הפנוראמית לשני סוגים מרכזיים – מצלמות בעלות חיישן יחיד עם עדשה רחבה במיוחד (Ultra-Wide Lense) ומצלמות מרובות חיישנים. סוג המצלמות האחרון, שהופך להיות נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות מציג גם פתרונות משולבים (עם מצלמות PTZ) כפי שנראה בהמשך סקירה זו.
מצלמות פנוראמיות עם חיישן יחיד
הסוג הראשון של מצלמות חיישן יחיד הוא מצלמת Fisheye מתבססת על חיישן יחיד ועדשה יחידה בעלת אורך מוקד קצר מאוד המספק תמונה רחבה, לרוב בסביבות 180˚ (ו- 360˚ לרוחב), כפי שניתן לראות בתמונה מטה.
היתרון המהותי של מצלמה מסוג זה הינו כמובן שטח הצילום הרחב במיוחד, ממנו נגזרת העובדה כי כל עוד יש תנועה באזור המצולם, הצילום וההקלטה תהינה בכל שטח הצילום. מנגד, אפשר להצביע על מספר חסרונות מרכזיים של המצלמה:
- קושי בפרשנות התמונה המתקבלת (אוריינטציה משתנה בחלקים שונים של התמונה)
- עיוות התמונה בקצוות הרחוקות
- צילום עילי במרכז שדה הראייה – מה שמונע יכולת לצלם את פני האובייקט דווקא כשהוא קרוב יותר למצלמה
- צפיפות יחסית לשטח נמוכה – מאחר ושטח הצילום גדול במיוחד, מספר הפיקסלים על החיישן נפרשים על שטח גדול, כך שצפיפותם היחסית לשטח נמוכה (משפיע באופן ישיר על רמת הזיהוי)
למצלמות Fisheye תכונה ייחודית המכונה VPTZ (Virtual PTZ) או i-PTZ המאפשרת להפעיל את המצלמה כמעין מצלמת PTZ ולנוע באופן דיגיטאלי על משטח החיישן כאילו היא הייתה מצלמה מתנייעת, כל זאת, ללא חלקים נעים במצלמה כלל. תכונה זו אף מאפשרת חלוקה של התמונה המתקבלת מהמצלמה למספר "מבטים" המדמים מספר מצלמות קבועות, שטח הצילום, רוחב המפתח של כל "מבט", הזום הדיגיטאלי וכל יתר מרכיבי הצילום יכולים להיקבע בהתאם לצורך. נדגיש כי "עומק" הזום הדיגיטאלי נקבע כמובן מרזולוציית המצלמה ורמת הזיהוי הנדרשת (נפנה בזאת למאמר בנושא "חיישנים במצלמות אבטחה").
סוג נוסף של מצלמות פנוראמיות הוא מצלמות צינור (Bullet) וצריח (Turret) בעלות עדשה רחבה המספקת תמונה של כ- 180˚ כפי שניתן לראות בתמונה משמאל. שוב, גם במצלמה זו, בשל מבנה העדשה יתקבל עיוות של התמונה בקצוות אך שטח הכיסוי של המצלמה הינו רחב באופן משמעותי. גם כאן נזכיר כי ככל שרוחב התמונה גדול יותר, עבור אותה רזולוציה נקבל רמת זיהוי נמוכה באופן משמעותי ויש לקחת זאת בחשבון בבחירת מצלמה מסוג זה.
מצלמות פנוראמיות מרובות חיישנים
כפי שניתן לראות, החיסרון המרכזי של מצלמות פנוראמיות הוא רמת הזיהוי הנמוכה של המצלמה בשל רזולוציה יחסית לשטח צילום גדול. במקרים בהם נדרשת רמת זיהוי גבוהה, נדרש לשקול שימוש במצלמות מרובות חיישנים. בשונה מהמצלמות הקודמות, מצלמות אלו מתבססות על מספר עדשות וחיישנים היוצרים יחד תמונה אחת (חדי העין יבחינו בנקודת ה"תפר" בין תמונות).
ניתן לראות מצלמות מרובות חיישנים בעלות 2, 3, 4 ואף 8 יחידות צילום היוצרות יחד תמונה שבין 180˚ ועד 360˚.
מצלמות אלו מאפשרות לקבל תמונה רחבה במיוחד תוך שמירה על רמת זיהוי גבוהה באופן יחסי (רזולוציה כללית גבוהה). שימוש במצלמה פנוראמית עשוי לחסוך עלויות הנובעות מהתקנת מצלמות נוספות על-מנת לייצר כיסוי ויזואלי של השטח המצולם, עלויות הנובעות מתשתיות וכבילה נוספות ועלויות הנובעות מרוחב פס רחב.
מצלמות פנוראמית משולבות PTZ
תאפשר להנות משני העולמות – צילום רחב המספק תמונת אווירה בה ניתן "לגלות" אובייקטים בשטח הצילום, ומצלמת PTZ המאפשרת לתחקר אובייקט שהתגלה ולספק פרטי "זיהוי" על האובייקט.
היתרון המשמעותי בשילוב זה הוא בניצול היתרון היחסי של כל אחד מערוצי הוידאו תוך פיצוי על החיסרון שלו:
- מצלמה רחבה מאפשרת לקבלת מידע רציף מכל שטח הצילום גם כאשר קו הראייה של מצלמת PTZ מתמקד על אובייקט מוגדר.
- מצלמה המאפשרת לספק מידע ברמת "זיהוי" בשטח קטן מאד בזמן שיתר שטחי העניין מצולמים ומספקים מידע ברמת "גילוי.
שילוב זה מאפשר גם להגדיר הגדרות VCA במצלמה הפנוראמית ולייצר הקפצות מתאימות במצלמת PTZ – הגדרות Preset.
כמו תמיד – מוזמנים להתייעץ עם המומחים שלנו בכל שלב בתהליך התכנון כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר עבורכם!
